PerfuMate › לומדים › איך מפיקים ריח מפרחים ומצמחים?

איך ממצים ריח מפרחים ומצמחים?

מאת Omer Siton, מייסד PerfuMate · עודכן

בשש שיטות, כל אחת מתאימה לצמח אחר: זיקוק לרוב העלים, העצים, הזרעים ופרחים רבים; כבישה לקליפות הדרים; מיצוי בממס לקונקרטים ולאבסולוטים לפרחים עדינים; CO2 על־קריטי; טינקטורות באלכוהול; ואנפלוראז׳ בשומן, שהענף זנח. השיטה משנה את הריח, ולכן אותו ורד נמכר כשמן מזוקק, כאבסולוט וכתמצית CO2, שלכל אחד מהם ריח שונה.

אילו שיטות מיצוי קיימות, ומה מתקבל מכל אחת?

לכל שיטה תוצר משלה, ו־ISO 9235, המילון הבינלאומי לחומרי גלם טבעיים ארומטיים, נותן להם שמות; הטבלה מצמידה לכל שיטה חומרים מהקטלוג של PerfuMate.

שיטהמה מתקבלדוגמאות מהקטלוג
זיקוק בקיטור או במיםשמן אתרי, לצד מים ארומטיים (הידרולט)Rose Otto, Lavender Essential Oil, Vetiver Essential Oil, Orris Butter
כבישה קרה (סחיטה)שמן אתרי בכבישה קרהBergamot Essential Oil, Lemon Essential Oil
מיצוי בממסקונקרט (מחומר טרי) או רזינואיד (מחומר מיובש), ולאחר מכן אבסולוט באמצעות שטיפה באתנולJasmine Grandiflorum Concrete ו־Absolute, Benzoin Siam resinoid
CO2 על־קריטיתמצית המופקת בנוזל על־קריטיRose CO2 Extract, Vanilla CO2 Extract, Agarwood CO2 extract
מצרציה באלכוהולטינקטורהVanilla Tincture, Orris Root Tincture, Ambergris Tincture
אנפלוראז׳פומדה (שומן מבושם), ולאחר מכן אבסולוט באמצעות שטיפה באלכוהולשיטה היסטורית; שום חומר בקטלוג אינו מיוצר כך

איך מזקקים שמנים אתריים?

הקיטור נושא את החלק הנדיף של הצמח אל מחוץ למתקן הזיקוק, האדים מקוררים, והשמן שנפרד מהמים הוא השמן האתרי; המים שנותרים הם ההידרולט, כגון מי לבנדר או מי פריחת תפוז.

ISO 9235 מונה שני סוגי זיקוק בקיטור: זיקוק ישיר בקיטור שעובר דרך הצמח, וזיקוק במים, שבו מוסיפים מים למתקן והצמח והמים מתחממים יחד. ורד מזוקק במים, ומי הזיקוק שלו מזוקקים שוב (קוהובציה) כדי להפיק עוד שמן; למרות זאת, עלון הוורד של Botanical Adulterants Prevention Program מציין תפוקה של כ־4,000 kg פרחים לקילוגרם שמן. מתקן זיקוק ביתי קטן פועל באותה דרך ומפיק בעיקר מי פרחים: לפי העלון, מי ורדים מכילים בדרך כלל פחות מ־0.1 אחוז שמן ורדים.

הזיקוק גם משנה את הריח. חום עלול לפרק מולקולות עדינות, ומולקולות שמתמוססות היטב במים נשארות בהם. Phenethyl alcohol, הגוף הדבשי של הוורד, הוא אחת מהן: תמציות מי ורדים מכילות ממנו הרבה יותר מאשר השמן. לכן הקטלוג מייחס ל־Rose Otto כ־38 אחוז ציטרונלול ו־20 אחוז גרניול, בעוד Rose Absolute המופק בממס מכיל כ־62 אחוז פנאתיל אלכוהול: שני ורדים מאותו פרח. ילנג־ילנג מדגים השפעה אחרת: הוא מזוקק במקטעים, וסקירה משנת 2026 על ילנג־ילנג מציינת שהדרגות Extra ו־First נאספות בשעות הראשונות; הקטלוג מתאר את Extra כמקטע הראשון והמשובח ביותר ומציג את Ylang Ylang Essential Oil Extra, First, Second ו־III כחומרים נפרדים.

מהי כבישה קרה, ומדוע שמני הדרים בכבישה הם פוטוטוקסיים?

כבישה סוחטת את השמן מקליפת הדרים באופן מכני בטמפרטורת החדר, ומכיוון שאין זיקוק, הפורוקומרינים הכבדים שבקליפה יוצאים יחד איתו; המולקולות האלה מגיבות לאור השמש על העור, ולכן IFRA מגביל את השמנים בכבישה.

ISO 9235 מגדיר שמן אתרי בכבישה קרה כשמן המתקבל בתהליכים מכניים מקליפת פרי הדר בטמפרטורת הסביבה. הערכת שמני קליפות ההדרים של Cosmetic Ingredient Review האמריקאי מסכמת את ההבדל במשפט אחד: זיקוק בקיטור מסיר פורוקומרינים שאינם נדיפים. בתיקון 51 של IFRA, בקטגוריה 4, השמנים בכבישה מוגבלים כחלק מהבושם המוגמר: ברגמוט 0.4 אחוז, ליים 0.7, תפוז מר 1.25, לימון 2 ואשכולית 4, עם מגבלה נפרדת של 0.0015 אחוז על סך הברגפטן שכולם מכניסים יחד. הסוגים המזוקקים ונטולי הפורוקומרינים (FCF) הם חומרים נפרדים שאינם מוגבלים בתקנים האלה: Bergamot FCF Essential Oil, Lime Essential Oil Distilled, Lemon Essential Oil Distilled. הם עדיין מכילים ציטראל, לימונן ולינלול. הרשימה המלאה מופיעה ב־מרכיבי בושם פוטוטוקסיים.

מהם קונקרטים ואבסולוטים (מיצוי בממס)?

קונקרט הוא מה שממס כגון הקסאן ממצה מפרחים טריים: חומרי ריח, פיגמנט ושעווה צמחית יחד, שנותרים כמסה שעוותית לאחר הסרת הממס; שטיפת הקונקרט באתנול, קירורו וסינון השעווה, ולאחר מכן סילוק האתנול בזיקוק, מניבים אבסולוט.

זו ההגדרה של ISO, ועלון הוורד מתאר אותה שרשרת: קונקרט ורדים מהשריית עלי כותרת טריים בהקסאן או באתר נפט, ואבסולוט ורדים כמיצוי הקונקרט באתנול. חומר גלם מיובש מניב במקום זאת רזינואיד, כגון Benzoin Siam resinoid. מיצוי בממס הפך לשיטה העיקרית לפרחים עדינים, בעיקר יסמין וטוברוז, והוא שומר מולקולות שאובדות בזיקוק: לפי העלון, תפוקת אבסולוט ורדים גבוהה בערך פי עשרה מתפוקת השמן, ופנאתיל אלכוהול מהווה כ־60 אחוז מהחומרים הנדיפים שבו.

השעווה היא הסיבה שקונקרטים מתאימים לבשמים מוצקים, ושאבסולוטים עלולים להשאיר עכירות קלה באלכוהול. הקטלוג מתאר את Mimosa Concrete כבעל תכולת שעווה גבוהה, ואת Orange Flower Water Absolute כאבסולוט המופק מהמים שנותרים מזיקוק נרולי — החלק המסיס במים של הפרח. מדוע בושם נעשה עכור.

מהו מיצוי ב־CO2?

מיצוי ב־CO2 משתמש בפחמן דו־חמצני בלחץ כממס: מעל כ־31 מעלות צלזיוס ו־74 bar הוא הופך לנוזל על־קריטי שממיס מולקולות ריח, וכאשר משחררים את הלחץ הוא חוזר למצב גז ומשאיר את התמצית מאחור, ללא שאריות ממס.

הנקודה הקריטית היא הנתון של NIST לפחמן דו־חמצני (304.2 K ו־73.8 bar). כפי שמציין מחקר משנת 2025 על שמן עץ אגר, השיטה פועלת בטמפרטורה נמוכה יותר ולכן שומרת מולקולות ריח שחום היה הורס; הפחמן הדו־חמצני עצמו, מוסיפה סקירת הילנג־ילנג משנת 2026, אינו רעיל ואינו דליק. ריח התמציות שונה גם מהשמן וגם מהאבסולוט: הקטלוג מתאר את Rose CO2 Extract כנושא את הפתיחה הירוקה והרעננה שהזיקוק מבשל החוצה ואת הגוף הדבשי שהשמן המזוקק משאיר מאחור, ואת Vanilla CO2 Extract כקרוב יותר לתרמיל החצוי מאשר האבסולוט. עלון הוורד מוסיף שתמצית CO2 של ורד מתקבלת בתפוקה נמוכה ושונה בהרכבה מהשמן ומהאבסולוט.

מהו אנפלוראז׳, ואיך הוא עובד?

אנפלוראז׳ מעביר את ריח הפרח לשומן: מניחים עלי כותרת טריים על שכבת שומן נטול ריח ומחליפים אותם שוב ושוב עד שהשומן רווי; את השומן המבושם, הפומדה, שוטפים באלכוהול לקבלת אבסולוט.

ISO 9235 מבחין בין אנפלוראז׳ קר, שבו הריח מתפזר לתוך שומן בטמפרטורת החדר, לאנפלוראז׳ חם, שבו משרים את הפרחים בשומן מותך. בשיטה הקרה, כפי שמתאר בית הספר לבישום Cinquième Sens, מרחו שומן על לוח זכוכית שרוחבו 50 עד 60 cm, בתוך מסגרת עץ הקרויה שאסי; הניחו עליו 30 עד 50 g פרחים ממוינים, וחזרו על הפעולה 30 עד 40 פעמים. את השומן הרווי הקציפו עם אלכוהול שספח את הריח, ואידוי האלכוהול הותיר אבסולוט פומדה. סקירה משנת 2021 ב־Molecules מתארת את השומן כשומן חזיר או חֵלֶב, ואת הפרחים כרגישים מדי לחום הזיקוק — יסמין, טוברוז ופריחת תפוז — ומציינת שאנפלוראז׳ נזנח בשל עלותו והוחלף במיצוי בממס.

כמה זמן אנפלוראז׳ נמשך? עם 30 עד 40 החלפות פרחים, שכל אחת נשארת על השומן יום או כמה ימים, אצווה אחת נמשכת שבועות עד חודשים. בבית פועלים לפי אותו עיקרון, עם כלי זכוכית ושומן שאין לו ריח עצמי; איך להכין בושם מפרחים מפרט את השלבים ואת כללי ההיגיינה שמונעים עובש.

מהי טינקטורה בבישום, ואיך מכינים אותה?

טינקטורה היא חומר גלם יחיד שמושרה באלכוהול עד שהאלכוהול סופח את ריחו: ISO 9235 מגדיר אותה כתמיסה המתקבלת במצרציה של חומר גלם טבעי באתנול בריכוזים שונים, או במים, ומביא כדוגמאות טינקטורת בנזואין, טינקטורת אמברגריס ומיצוי וניל בהשריה.

טינקטורה היא חומר, לא בושם: חומר גלם אחד באלכוהול, שנשקל לפורמולה כמו כל שורה אחרת, בעוד בושם הוא תערובת מורכבת. הקטלוג כולל כמה טינקטורות. Vanilla Tincture היא תרמילים שעברו הבחלה והשריה באלכוהול לבישום בשיעור 10 עד 20 אחוז; Orris Root Tincture מוערכת בכ־90 אחוז אתנול; Ambergris Tincture משמשת בריכוז טינקטורה של 1 עד 5 אחוז; ו־Deer Musk Tincture, מציין הקטלוג, מוחלפת בעבודה מודרנית בשחזורים סינתטיים של מוסק.

  1. שקלו את חומר הגלם ואת האלכוהול. לטינקטורת וניל בריכוז 10 אחוז: 10 g תרמילי וניל קצוצים שעברו הבחלה ו־90 g של Perfumer's ethanol.
  2. סגרו בצנצנת, שמרו בחושך ונערו מדי כמה ימים.
  3. הריחו על סטריפ בכל שבוע, והפסיקו כשהריח כבר אינו מתחזק.
  4. סננו, קררו למשך יום וסננו שוב, ואז סמנו את החומר, הריכוז, הממס והתאריך, כמו בכל תמיסה מדוללת.

בפורמולה, טינקטורה מוסיפה מעט משקל של חומרי ריח: הקטלוג מעריך שב־Vanilla Tincture יש כ־0.4 אחוז ונילין, לעומת כ־20 אחוז ב־Vanilla absolute. לכן ״כמה טיפות טינקטורה״ אינה השאלה הנכונה: שקלו אותה וספרו את האלכוהול שהיא מכניסה כממס. איך לסמן תמיסות מדוללות.

איך מפיקים שמן סנדלווד, ואיך מכינים בושם סנדלווד?

שמן סנדלווד מזוקק בקיטור מליבת הגזע של עצי סנדלווד בוגרים; בושם סנדלווד נבנה מהשמן הזה, ממולקולות סנדלווד סינתטיות, או משניהם.

סקירה משנת 2024 ב־Biomolecules מתארת את השמן כמופק בעיקר מליבת הגזע של עצים שהגיעו לבגרות מלאה, בזיקוק בקיטור, כאשר סנטלולים מהווים כ־90 אחוז מהססקוויטרפנים שלו: 40 עד 60 אחוז אלפא־סנטלול ו־20 עד 25 אחוז בטא־סנטלול. הקטלוג מעריך שב־Sandalwood Essential Oil East Indian השיעורים הם 50 ו־20 אחוז. האספקה היא הקושי: אותה סקירה מצטטת רישומים משנת 2004 שלפיהם ייצור שמן הסנדלווד ההודי היה כ־70 טונות, ירידה מכמעט 180 עד 200 טונות בעשורים קודמים. הקטלוג מציג גם Santalum album ממטעים במערב אוסטרליה, שאותו הוא מכנה מקור האספקה החוקי הדומיננטי לשמן album אמיתי, את הסנדלווד האוסטרלי היבש יותר ואת הסנדלווד מקלדוניה החדשה.

אפשר לבנות תו סנדלווד גם ממולקולות סינתטיות: Sandalore, Javanol, Ebanol, Bacdanol ו־Polysantol. אקורד Sandalwood Accord של PerfuMate בנוי עליהן: Sandalore 22 אחוז, Iso E Super 18, Bacdanol 15, Ethylene Brassylate 14, Ebanol 12, עם לקטון לתו החלבי של העץ האמיתי. טבעי או לא, הוא נבדק כמו כל דבר אחר: לפי הרכבו הטיפוסי, השמן המזרח־הודי לבדו היה עובר בקטגוריה 4 עד לכ־30 אחוז מבושם, שם הפרנזול שבו מגיע למגבלה, ול־Sandalore יש תקן משלו. רשימת האלרגנים של האיחוד האירופי מציינת גם את השמן וגם את הסנטלול (Santalum Album Oil, Santalol). שמן סנדלווד הוא גם הבסיס לעטרים הודיים מסורתיים: מהו עטר.

הקטלוג של PerfuMate מפריד בין הסוגים — שמן מזוקק ואבסולוט, כבישה וזיקוק, שמן ותמצית CO2 — עם מרכיבים טיפוסיים משלו לכל אחד, כך שבדיקת IFRA מתייחסת לחומר ששקלתם בפועל. התחילו פורמולה בחינם.

מקורות: