PerfuMate › לומדים › מהם ריכוזי הבושם: פרפום, אקסטרֶה, EDP, EDT וקולון?

מהם ריכוזי הבושם: פרפיום, אקסטרה, EDP, EDT וקולון?

מאת Omer Siton, מייסד PerfuMate · עודכן

ריכוז הבושם הוא חלקו של תרכיז חומרי הריח בבקבוק המוגמר, והשמות שבתווית הם מוסכמות לטווחי ריכוז: כ־20 עד 30 אחוז לאקסטרֶה דה פרפום, 15 עד 20 לאו דה פרפום, 5 עד 15 לאו דה טואלט ו־2 עד 5 לאו דה קולון, לפי משקל. אין תקן שקובע את הטווחים האלה, הטבלאות המתפרסמות חלוקות בכמה נקודות אחוז, ובית בישום יכול להכניס לבקבוק מעט יותר או פחות ולהשאיר את השם.

מהן רמות הריכוז של בושם?

ארבע רמות מכסות את רוב הבשמים באלכוהול, מהחזק לקל: אקסטרֶה דה פרפום, או דה פרפום, או דה טואלט ואו דה קולון, ולצדן שמן בושם כחלופה ללא אלכוהול. הטבלה מציגה את הטווח שבו PerfuMate משתמש באתר, את פיזור הנתונים בטבלאות שפורסמו ואת הריכוז שבו הבחירה ״מה מכינים?״ ב־PerfuMate פותחת פורמולה חדשה.

שם ושמות נוספיםתרכיז בבושם המוגמרהטווח בטבלאות שפורסמונקודת הפתיחה של PerfuMate
אקסטרֶה דה פרפום (פרפום, אקסטרֶה, בושם טהור)20 עד 30%15 עד 40%30%
או דה פרפום (EDP)15 עד 20%8 עד 20%20%
או דה טואלט (EDT)5 עד 15%4 עד 15%10%
או דה קולון (EDC, קולון)2 עד 5%2 עד 5%5%
או פרש1 עד 3%1 עד 3%אין
שמן בושם, בשמן נשא10 עד 30%10 עד 80%20%

השמות הם מוסכמות מסחריות, לא דרגות המוגדרות ברגולציה: IFRA משייך את כולם לאותה קטגוריה 4, עם אותן מגבלות על המוצר המוגמר ללא קשר לכתוב בתווית (הסבר על קטגוריות IFRA). הטבלאות שונות מפני שבתי הבישום שונים. מדריך צרכנים בריטי מציב או דה פרפום ב־8 עד 15 אחוז ואו דה טואלט ב־4 עד 8; בית בישום לונדוני וספק חומרי בישום מציינים שניהם 15 עד 20 ו־5 עד 15, והספק מאפשר לאקסטרֶה להגיע ל־40. הטווחים של PerfuMate, בעמודה השנייה, מבוססים על המשותף לרוב הטבלאות האלה. לשמני בושם אין כלל טבלה מוסכמת: מדריך רול־און של קמעונאי בשמים מציין 10 עד 20 אחוז, ספק לבישום טבעי מציין 15 עד 30, ומדריך של בשם מציין 20 עד 80; הטווח של PerfuMate, 10 עד 30, מכסה את שני הראשונים, עם 20 כנקודת פתיחה.

PerfuMate עובד לפי משקל, כמקובל אצל בשמים, ורוב הטבלאות אינן מציינות אם הכוונה למשקל או לנפח. ההבדל הוא כמה נקודות אחוז: התרכיז צפוף יותר מאלכוהול, ולכן תערובת בריכוז 20 אחוז בנפח היא כ־23 אחוז במשקל. שמות כגון elixir, intense או absolu הם תוויות שבית הבישום מגדיר לעצמו; אף אחת מהטבלאות אינה נותנת להם טווח, ולכן הם אינם אומרים דבר ודאי על הריכוז.

כדי למצוא את הריכוז של בושם שהכנתם, חלקו את מסת חומרי הריח הכוללת במסת האצווה הכוללת, וחשבו כל שורה שנשקלה מתמיסה מדוללת לפי הריכוז שלה: חישובי הדילול מסבירים איך, ו־מחשבון האצוות החינמי עושה זאת בשבילכם. אין בדיקה ביתית פשוטה לבושם קנוי; שמו הוא תיאור של בית הבישום עצמו.

מהו תרכיז בושם, או ״תרכיז שמן בושם״?

תרכיז בושם הוא תערובת חומרי הריח לפני דילולה: אותם 18 אחוז באו דה פרפום בריכוז 18 אחוז, שבענף מכנים גם קומפאונד או שמן ריח. כל אחוז בטבלה שלעיל מציין את חלקו של התרכיז בבושם המוגמר.

תרכיז נועד לדילול, לא לשימוש ישיר על הגוף. מגבלות IFRA חלות על מה שמגיע לעור, ולכן בודקים תרכיז בריכוז שבו ישתמשו בו: פורמולת הקולון הראשונה ב־עמוד הקולון של PerfuMate עומדת בכל מגבלות קטגוריה 4 בריכוז 5 אחוז, וממשיכה לעמוד בהן עד 13.33 אחוז. לעומת זאת, שימוש בה ללא דילול היה מניח על העור 15 אחוז שמן לימון בכבישה קרה, מול תקרה של 2. בקבוק שנמכר כ״תרכיז שמן בושם״ יכול להיות כל דבר משמן מדולל ועד שמן ריח לא מדולל, לכן שאלו את המוכר מה ריכוזו לפני שימוש על הגוף או דילול.

כדי להשתמש בתרכיז, דללו לפי משקל: 4.5 g תרכיז ו־20.5 g אלכוהול לבישום נותנים 30 ml או דה פרפום בריכוז 18 אחוז (החישוב), ו־1.72 g בתוך 6.88 g שמן חוחובה נותנים 10 ml שמן בושם בריכוז 20 אחוז (הגרסה השמנית). אי אפשר לרכז מחדש בבית בושם אלכוהולי מוגמר: אידוי מסלק את התווים העליונים יחד עם האלכוהול.

מה פירוש או דה פרפום (EDP) ואו דה טואלט (EDT), ומה ההבדל ביניהם?

או דה פרפום ואו דה טואלט הם שמות לשני ריכוזים של בושם באלכוהול: או דה פרפום מכיל כ־15 עד 20 אחוז תרכיז, ואו דה טואלט כ־5 עד 15. ״Eau״ פירושו מים בצרפתית, ו־״toilette״ משמר את משמעותו הישנה — טיפוח אישי — ולא את המשמעות המודרנית של חדר שירותים.

בריכוז הגבוה יותר מגיעה לעור כמות גדולה יותר מכל חומר איטי, ולכן או דה פרפום מחזיק יותר זמן; באו דה טואלט יש יותר אלכוהול לכל גרם תרכיז, ולכן הפתיחה מרגישה קלה ובהירה יותר. שתי הגרסאות של אותו בושם עשויות להבדיל גם בתווים ולא רק בריכוז, כי בית הבישום עשוי לבנות מחדש את הפורמולה לכל אחת. הבחירה תלויה במה שאתם רוצים: או דה טואלט לחוויה קלה ובהירה, או דה פרפום ליותר שעות.

מהו אקסטרֶה דה פרפום, והאם ״פרפום״ הוא אותו הדבר?

אקסטרֶה דה פרפום הוא דרגת הריכוז הגבוהה ביותר, בדרך כלל 20 עד 30 אחוז תרכיז ולעיתים יותר, ו״פרפום״, ״אקסטרֶה״ ו״בושם טהור״ מציינים בדרך כלל אותה דרגה. מדריך צרכנים אחד מציב פרפום מעט מתחת לאקסטרֶה, ב־15 עד 25 אחוז לעומת 20 עד 30, לכן כשההבדל חשוב קראו את הריכוז ולא רק את המילה.

אקסטרֶה נשאר הכי קרוב לעור ומחזיק הכי הרבה זמן, ומשתמשים בו בנגיעה אחת או בהתזה אחת או שתיים; חלק מסוגי האקסטרֶה מיוצרים בשמן ולא באלכוהול. בריכוז הזה בדיקת IFRA חשובה במיוחד: כל מולקולה מוגבלת בתרכיז מגיעה לעור במינון של עד פי שישה מהמינון שלה בקולון בריכוז 5 אחוז.

בושם לעומת קולון: מה ההבדל?

בבישום, קולון הוא דרגת הריכוז הקלה ביותר — או דה קולון בריכוז של כ־2 עד 5 אחוז תרכיז — ו״בושם״ מתייחס בדרך כלל לדרגות החזקות יותר; בחנויות אמריקאיות ״cologne״ משמש גם באופן חופשי לריחות המשווקים לגברים, בכל ריכוז, אף שהמילונים מגדירים אותו ללא התייחסות לגברים וגם גברים וגם נשים משתמשים בו. לכן ״בושם לעומת קולון״ יכול להיות שאלה של ריכוז או של אופן שיווק הבקבוק.

השם מגיע ממי הבושם ההדריים־ארומטיים הקלים שיוצרו לראשונה בקלן בשנת 1709, ואו דה קולון אמיתי עדיין שייך לסגנון הזה: הדרים ועשבי תיבול עם מעט נרולי או לבנדר, למריחה נדיבה ולחידוש (איך להכין כזה). ״קולון״ לגברים מחנות יכול להיות או דה טואלט או או דה פרפום. או דה פרפום מכיל פי שלושה עד עשרה תרכיז מאו דה קולון, ולכן הוא מחזיק הרבה יותר זמן; ״fragrance״ הוא המונח הכולל לכולם.

האם או דה פרפום מחזיק יותר זמן מאו דה טואלט, ומה עדיף?

באותה פורמולה, כן: בריכוז גבוה יותר מגיעה לעור כמות גדולה יותר מכל חומר איטי, ולכן לוקח לבושם יותר זמן לרדת מתחת לסף ההבחנה. בין בשמים שונים, הפורמולה חשובה יותר מהתווית: בושם הבנוי בעיקר על הדרים דועך מוקדם בכל ריכוז, ובושם הבנוי על עצים, מוסקים ושרפים מחזיק מעמד.

מודל העמידות של PerfuMate, שמכויל לפורמולות ייחוס, מצמיד מספרים לשתי הנקודות. אותו תרכיז פרחוני מאוזן מוערך בכ־8 שעות על העור בריכוז 18 אחוז ובכ־11 בריכוז 35 אחוז, בעוד ציון הקרנת הריח שלו יורד מעט: מעבר לריכוז המיטבי של פורמולה, תוספת תרכיז מוסיפה שעות, לא טווח הפצה. בהשוואה בין קומפוזיציות, המודל מעריך קולון שכולו הדרים בריכוז 12 אחוז במעט יותר משעתיים, ואקסטרֶה אמברי־עצי בריכוז 30 אחוז בכ־15. לכן הסוג העמיד ביותר הוא אקסטרֶה של פורמולה בעלת בסיס של ממש, ו״טוב יותר״ תלוי במה שאתם רוצים: אקסטרֶה מחזיק ונשאר קרוב, ואו דה טואלט נפתח בבהירות רבה יותר ונעלם מוקדם יותר (מה קובע כמה זמן בושם מחזיק).

באיזה ריכוז כדאי להכין את הבושם?

תנו לפורמולה לבחור: קומפוזיציה הדרית־ארומטית בולטת ביותר בריכוז נמוך, פרחונית מאוזנת בטווח של או דה פרפום, ואמברית או עצית בריכוז גבוה יותר. לכן התחילו בריכוז שבו הפורמולה מקרינה הכי טוב, ואז בדקו שהיא עומדת שם ב־IFRA. מודל העמידות של PerfuMate מוצא את נקודת העוצמה המרבית של קולון שכולו הדרים בכ־6 עד 9 אחוז, של פרחוני מאוזן בכ־16 עד 20, ושל אקסטרֶה אמברי־עצי בכ־22 עד 26.

כשאתם מתחילים פורמולה, PerfuMate שואל מה אתם מכינים ומגדיר את הריכוז לפי התשובה; בדיקת IFRA, התווית וחישובי האצווה מותאמים אליו. התחילו פורמולה בחינם.

מקורות: