מהם שמני ריח, ואיך מכינים איתם בושם?

מאת Omer Siton, מייסד PerfuMate · עודכן 2026-10-07

שמן בישום הוא תערובת ריח מוכנה: שילוב של מולקולות ריח, חומרים טבעיים או שניהם, שספק מרכיב ומוכר בשם מסוים לנרות, לסבון ולמפיצי ריח וגם לבושם. אפשר להפוך אותו לבושם, אבל רק אם יוצר לשימוש על העור: בדקו שתעודת IFRA של הספק מכסה את קטגוריה 4, בשמים, ואז דללו לפי משקל באלכוהול לבישום כמו כל תרכיז בושם.

מהו שמן בישום, וממה הוא עשוי?

״שמן בישום״ הוא כינוי מסחרי לתערובת ריח מוגמרת, לא קטגוריה מוסדרת, והשם אינו מעיד על מה שיש בתוכה. המונחים המקצועיים בענף הם תערובת בישום או תרכובת בישום. אפשר להרכיב אותה מכל חומר שבשמים משתמשים בו: Transparency List של IFRA, רישום הרכיבים המשמשים ליצירת תערובות בישום, כוללת חומרים טבעיים מורכבים כגון שמנים אתריים לצד מולקולות ריח סינתטיות, וכן רכיבים תפקודיים כגון ממסים ונוגדי חמצון.

מכאן נובעים שני דברים. ספקים כמעט שאינם מפרסמים את הפורמולה המלאה, ולכן רשימת הרכיבים שאפשר לקבל היא חלקית: גיליון הבטיחות מציין את הרכיבים המסווגים כמסוכנים ואת ריכוזיהם (בארה״ב OSHA דורש את השם והריכוז של כל רכיב המסווג כסיכון לבריאות מעל סף הדיווח שלו, עם חריגים לסודות מסחריים), והצהרת אלרגנים מפרטת את אלרגני הבישום החייבים בסימון באיחוד האירופי. בנוסף, שמני בישום רבים נמכרים כבר מדוללים בממס כגון DPG או isopropyl myristate, מה שמשנה כמה חומרי ריח מכיל גרם שמן. שאלו את הספק.

האם שמני בישום טבעיים?

בדרך כלל לא לחלוטין, והתווית כמעט שאינה אומרת. שמן בישום יכול להיות סינתטי לחלוטין, טבעי לחלוטין או תערובת, והמילה ״טבעי״ על שמן בישום היא תיאור של המוכר. לכן שאלו מה המשמעות: רק שמנים אתריים ותמציות, או מולקולות ריח זהות לטבע, שהן העתקים סינתטיים של מולקולות המצויות גם בצמחים. אם אתם רוצים בושם טבעי, קנו את החומרים הטבעיים עצמם והרכיבו מהם בושם (איך מכינים בושם טבעי). מולקולות ריח לעומת שמנים אתריים מסביר מדוע אף צד אינו בטוח יותר מעצם טבעו.

שמנים אתריים לעומת שמני בישום: מה ההבדל?

שמן אתרי הוא חומר טבעי אחד, המזוקק או נסחט מצמח אחד; שמן בישום הוא תערובת מורכבת שנועדה להריח כמו משהו — פרח, פרי או ״כביסה רעננה״ — ובדרך כלל כוללת מולקולות ריח. שמן אתרי הוא רכיב; שמן בישום הוא כבר תערובת ריח מוגמרת. מולקולות ריח הן סוג החומר השלישי שאליו משווים אותם:

האם שמן בישום זהה לבושם על בסיס שמן או ל״תרכיז שמן בישום״?

לא בהכרח: בושם על בסיס שמן הוא בושם לשימוש על הגוף, תרכיז המדולל בשמן נשא במקום באלכוהול (איך מכינים בושם על בסיס שמן), ואילו שמן בישום הוא התערובת שממנה מכינים מוצרים. המונחים ״Fragrance oil concentrate״, ״perfume concentrate״ ו־״perfume compound״ מציינים בדרך כלל את התערובת הזאת לפני הדילול, מה שבַּשָּׂם מכנה תרכיז (הסבר על ריכוזי בושם). יש חנויות שמכנות שמן בישום הנמכר לשימוש ללא דילול ״perfume oil״, לכן הסתמכו על תיאור המוצר ותעודת IFRA, לא על השם.

האם שמני בישום בטוחים לעור?

רק אלה שיוצרו לשימוש על העור ויש להם תעודה מתאימה, ורק עד השיעור שהתעודה מתירה. שלושה מסמכים מבהירים זאת, ולספק שמוכר שמנים לבושם צריכים להיות שלושתם:

1. תעודת התאמה לתקני IFRA. החברה שמייצרת את תערובת הבישום מכינה אותה ללקוחותיה; IFRA עצמו אינו מנפיק תעודות. היא מציינת עד איזה ריכוז מותר להשתמש בשמן בכל קטגוריית מוצרים של IFRA, ולבושם הנתון הקובע הוא קטגוריה 4, בשמים. שמן שאושר רק לנרות לא אושר לשימוש על העור: IFRA משייך נרות לקטגוריה 12, ומכיוון שהמגע בעור זניח, אינו מגביל את רכיבי הבישום בהם בשל ריגוש אלרגי. לכן שמן לנרות יכול להכיל כדין חומרים בשיעורים הגבוהים בהרבה מהמגבלות לשימוש על העור (הסבר על קטגוריות IFRA).
2. גיליון הבטיחות (SDS). סיכונים, טיפול בחומר, הרכיבים המסווגים כמסוכנים ונתונים פיזיקליים, ובהם נקודת ההבזק.
3. הצהרת האלרגנים. האלרגנים החייבים בסימון באיחוד האירופי וחלקם בשמן, הדרושים לתווית שלכם (איך מסמנים בושם למכירה).

לגבי מונחים נוספים שאנשים מחפשים: השאלה אם שמן ״רעיל״ תלויה בחומרים שבו ובמינונם, וזה מה שהתעודה וגיליון הבטיחות בוחנים. לגבי דליקות, גיליון הבטיחות מציין את נקודת ההבזק של השמן; אחרי דילול באלכוהול לבישום, הבושם דליק כמו האלכוהול, שנקודת ההבזק שלו כ־13 °C. ״ללא פתלאטים״ מתייחס לממסים כגון diethyl phthalate, ממס בישום ותיק שלפי הקטלוג הוחלף במידה רבה בבשמים ב־DPG, isopropyl myristate ו־triethyl citrate. IFRA מבהיר שתעודה אינה מחליפה הערכת בטיחות, הנדרשת לבושם הנמכר לציבור.

איך מכינים בושם משמן בישום?

התייחסו אליו כתרכיז: בדקו את התעודה, בחרו ריכוז שאינו עולה על הנתון שלה לקטגוריה 4, ודללו לפי משקל באלכוהול לבישום.

1. קראו את הנתון לקטגוריה 4. זהו שיעור מתוך הבושם המוגמר, וזו התקרה שלכם. אם כתוב 12%, אפשר להכין בושם בריכוז 10% או 12%, אבל לא 18%.
2. בחרו ריכוז בתקרה הזאת או מתחתיה. הטווחים המקובלים מופיעים ב־עמוד הריכוזים.
3. שקלו. בקבוק של 30 ml מכיל כ־24 g בושם, משום שאלכוהול שוקל כ־0.8 g ל־ml; הכינו 25 g. בריכוז 18%: 4.5 g שמן בישום ו־20.5 g אלכוהול לבישום. בתקרה של 12%: 3 g שמן ו־22 g אלכוהול.
4. הביאו בחשבון שמן מדולל. אם השמן נמכר בריכוז 50% ב־DPG, כמות של 4.5 g ממנו מכילה 2.25 g חומרי ריח, ולכן הבושם חלש מכפי שהמספרים מציעים. התעודה מכסה את המוצר בדיוק כפי שהספק מוכר אותו.
5. הניחו לנוח, קררו וסננו. סגרו, שמרו במקום קריר וחשוך, העריכו על נייר הרחה אחרי שבוע ושוב בשבועות הבאים, ואז קררו וסננו כל עכירות (כמה זמן מצרציה צריך בושם, למה בושם נעשה עכור).

האם 30% שמן בישום מתאים לבושם? רק אם התעודה מתירה 30% בקטגוריה 4, ורק אם אתם רוצים אקסטרייט: 30% הוא הקצה העליון של טווח האקסטרייט. לבושם על בסיס שמן במקום תרסיס, השתמשו בנשא כגון שמן חוחובה או שמן קוקוס פרקציונלי במקום האלכוהול. שמן שמשתמשים בו כבושם עדיין כפוף לנתון של קטגוריה 4, משום שקטגוריית הבשמים של IFRA כוללת גם בשמים ללא אלכוהול. לעומת זאת, הנחיות IFRA משייכות שמן שמשתמשים בו כשמן גוף לקטגוריה 5A. מים אינם תחליף לאלכוהול, משום שרוב חומרי הבישום אינם מתמוססים בהם (דילול בושם).

איך בוחרים שמן בישום טוב להכנת בושם?

לפי המסמכים ועל נייר הרחה, לא לפי השם; שום רשימת מותגים אינה עונה על כך באופן אמין. שמן בישום שכדאי להכניס לבושם:

• נמכר לבישום הגוף או לשימוש על העור, עם תעודת IFRA לפי התיקון שבתוקף, שהנתון בה לקטגוריה 4 גבוה מספיק לריכוז הרצוי;
• מגיע עם SDS והצהרת אלרגנים לאיחוד האירופי;
• מציין אם הוא לא מדולל או מדולל, ובאיזה ממס;
• מריח כפי שרוצים על נייר הרחה לאורך יום שלם, ולא רק בדקה הראשונה: הריחו מיד, אחרי שעה ולמחרת בבוקר (איך מעריכים חומרים על ניירות הרחה);
• נמכר באריזות דוגמה כדי שתוכלו לבדוק אותו בריכוז שלכם לפני רכישה גדולה יותר, ומריח אותו דבר בהזמנה חוזרת.

שמנים הנמכרים רק לנרות או לסבון, או ללא תעודה כלל, אינם נכנסים לבושם, טוב ככל שיהיה ריחם. שמן שנמכר ״בהשראת״ בושם מפורסם נבחן לפי אותם מסמכים; הצד המשפטי של העתקת בושם מוסבר בעמוד אפשר לשחזר בושם?.

אפשר לערבב שמני בישום או להוסיף אחד לפורמולה שלי?

כן: שמן בישום הוא שורה כמו כל חומר אחר, ושני שמנים, או שמן וחומרים משלכם, יוצרים פורמולה. המגבלות מצטברות, משום שאותה מולקולה מוגבלת יכולה להימצא בשני השמנים. כלל שתמיד בטוח לפעול לפיו: חלקו את חלקו של כל שמן בבושם המוגמר במקסימום לקטגוריה 4 שבתעודה שלו, וחברו את התוצאות; הסכום חייב שלא לעלות על 1. שני שמנים בעלי תעודות המתירות 20% ו־10%, המשמשים בשיעור 8% ו־4% מהבושם, נותנים 0.4 ועוד 0.4, כלומר 0.8, ולכן התערובת עומדת במגבלות. אם מוסיפים חומר משלכם, אף אחת מהתעודות כבר אינה מכסה את התוצאה: הבדיקה עוברת לאחריותכם. מחשבון IFRA של PerfuMate אינו יכול לראות מה יש בתוך שמן שאינו מכיר: שורה שאינו מצליח להתאים נשארת ללא בדיקה, והתוצאה מציינת שאי אפשר לבדוק את הפורמולה במלואה במקום להכריז שהיא תקינה. כאשר ל־PerfuMate יש תעודת ספק לתערובת מסחרית מזוהה בשם, הוא מחיל עליה את התקרה הזאת.

מחשבון הכנת הבושם החינמי של PerfuMate מחשב את הגרמים של שמן הבישום והאלכוהול לכל נפח בקבוק וריכוז, בדפדפן וללא חשבון.

מקורות: IFRA, Certification of IFRA Standards; IFRA, About the IFRA Transparency List; IFRA, Guidance for the use of IFRA Standards (התיקון ה־51: נרות בקטגוריה 12, בשמים בקטגוריה 4, מוצרים על בסיס שמן לפי השימוש); OSHA, Hazard Communication Standard: Safety Data Sheets; נקודת ההבזק של אתנול מתוך NIOSH Pocket Guide.