תווי בושם, אקורדים והרכבה: תשובות קצרות
מאת Omer Siton, מייסד PerfuMate · עודכן
תווים, פירמידת הריח, אקורדים ומשפחות הריח הם אוצר המילים של הרכבת בושם, ולרוב השאלות עליהם יש תשובות קצרות ומדויקות. כל תשובה להלן היא גרסה קצרה של עמוד שמפתח את הנושא בעזרת חומרים ונתונים ממשיים; הקישור אליו מופיע בסוף התשובה.
מהם תווי בושם, וכיצד הם פועלים?
תו הוא התרשמות אחת מריח בבושם: חומר (תו ברגמוט), היבט שאפשר לתת לו שם (תו פודרתי) או שלב בהתפתחות הריח (תו עליון). תווים פועלים לאורך זמן: חומרים מתנדפים מהעור בקצבים שונים, ולכן הבושם חושף תחילה את התווים המהירים ביותר ולבסוף את האיטיים ביותר. התווים שמפרסמים עבור בושם מתארים את ריחו, לא את תכולתו. מהו תו, וכיצד הפירמידה ממיינת תווים.
מהי פירמידת ריח?
פירמידת ריח ממיינת את חומרי הבושם לשלוש שכבות לפי שלב החיים שבו הם נושאים את הריח: תווים עליונים לפתיחה, תווי לב לשעות האמצע ותווי בסיס להתפתחות הריח המאוחרת. זו שיטת מיון, לא חוק כימי; הנתון המדיד שמאחוריה הוא מספר השעות שבהן עדיין אפשר להבחין בכל חומר. PerfuMate מציין לכל חומר ריח משך עמידות על סטריפ, על סמך מקור כשפורסם נתון, ובהערכה לפי המשפחה והשכבה כשאין נתון כזה. באפליקציה הפירמידה מוצגת בחמישה חלקים, עם עליון־לב ולב־בסיס בין שלוש השכבות הקלאסיות. פירמידת הריח, והנקודה שבה היא מפסיקה להיות פיזיקה.
מהם תווים עליונים, אמצעיים ותווי בסיס בבושם?
תווים עליונים הם החומרים הקלים והמהירים שמריחים תחילה; תווים אמצעיים (תווי לב) הם הגוף שתופס את מקומם כשהפתיחה דועכת; ותווי בסיס הם החומרים האיטיים שעדיין נוכחים בסוף היום. שמני הדרים ועשבי תיבול קלילים אופייניים לשכבה העליונה; פרחים, תבלינים וחומרים ארומטיים רכים אופייניים ללב; עצים, מוסקים, אמבר, שרפים ווניל אופייניים לבסיס. כל שכבה, עם דוגמאות מהקטלוג.
מהם תווים עליונים בבושם?
תווים עליונים הם החומרים הנדיפים ביותר בבושם: הם יוצרים את הרושם הראשון, ורובם נעלמים מהעור בתוך כשעה. על סטריפ הרחה, הקטלוג מציין כ־4 שעות ל־Lemon Essential Oil וכ־8 ל־Bergamot Essential Oil, לעומת מאות שעות לתו בסיס. תווים עליונים, עם דוגמאות.
מהם תווים אמצעיים (תווי לב) בבושם?
תווי לב הם אמצע הבושם: החומרים שעולים כשהפתיחה דועכת ונושאים את אופיו בשעות הבאות, בדרך כלל חומרים פרחוניים, תבלינים וחומרים ארומטיים רכים. ממיינים אותם לפי תפקידם וגם לפי משך עמידותם: Hedione מורגש במשך 72 שעות על סטריפ, מספיק כדי להיחשב לתו בסיס, אך מסווג כלב מפני שהוא נושא את מרכז הקומפוזיציה. תווי לב, עם דוגמאות.
מהם תווי בסיס בבושם?
תווי בסיס הם החומרים האיטיים ביותר בבושם: עצים, מוסקים, אמבר, שרפים ווניל שנשארים על העור שעות ועל סטריפ ימים או שבועות. הם מה שנשאר בסוף, והסיבה שהבושם מחזיק מעמד: Ambroxan מורגש כ־400 שעות על סטריפ, ו־Ethylene Brassylate כ־208. חומרים איטיים שגם מעכבים מעט את התנדפות החומרים הקלים שלצדם נקראים מקבעים. תווי בסיס, עם דוגמאות ו־מהו מקבע.
כמה זמן מחזיקים תווים עליונים, תווי אמצע ותווי בסיס?
על סטריפ נייר, תו עליון טיפוסי בקטלוג של PerfuMate מחזיק כ־7.5 שעות, תו לב טיפוסי כ־68 שעות ותו בסיס טיפוסי כ־300 שעות: אלה החציונים של חומרי הקטלוג שיש להם נתון עמידות על נייר ממקור מתועד. על העור הכול קצר יותר ותלוי במינון: בבושם על הגוף, השכבה העליונה נושאת את הדקות הראשונות ועד כשעה, הלב את השעות הבאות, והבסיס את שאר היום. השכבות חופפות, ולכן PerfuMate משתמש במשך העמידות של כל חומר בפני עצמו ולא בשכבה שלו. הנתונים לפי שכבה.
איזה תו בבושם הוא החזק ביותר?
אף אחת משלוש השכבות אינה חזקה יותר מטבעה: העוצמה היא תכונה של כל חומר, ובכל הקטלוג חציון עוצמת ההשפעה הוא 6 מתוך 10, בשכבה העליונה, בלב ובבסיס כאחד. התווים העליונים בולטים ביותר בדקות הראשונות מפני שהם מתנדפים הכי מהר, ותווי הבסיס מורגשים כחזקים בסוף היום מפני שהם מה שנשאר. איזה תו הוא החזק ביותר, ו־ספירת נתוני הקטלוג.
מה צריך להיות היחס בין תווים עליונים, אמצעיים ותווי בסיס בבושם?
אין יחס נכון אחד; נקודת פתיחה נפוצה היא 20 עד 30 אחוז תווים עליונים, 40 עד 50 אחוז לב ו־20 עד 30 אחוז בסיס, לפי משקל התרכיז. משם הסטריפ קובע, כי חומרים שונים בעוצמתם ובמשך עמידותם: בקולון מחצית מהחומרים יכולה להיות תווים עליונים, ובבושם אמברי מחציתם יכולה להיות בסיס, ושניהם יכולים לעבוד היטב. איך לאזן תווים עליונים, תווי לב ותווי בסיס.
מהו כלל ה-30/50/20 בבושם?
כלל 30/50/20 אומר שתרכיז הבושם צריך להכיל בערך 30 אחוז תווים עליונים, 50 אחוז לב ו־20 אחוז בסיס. זהו כלל אצבע, לא תקן: המדריכים שמציגים אותו אינם מציינים מקור, ואלה שמכנים אותו כלל 50-30-20 חלוקים בשאלה איזה מספר שייך לאיזו שכבה. לעומת זאת, דוגמת השיפרה המפורטת של Jean Carles ב־"A method of creation and perfumery", מדצמבר 1961, כוללת 25 אחוז תווים עליונים, 20 אחוז חומרים משנים — קבוצת האמצע שלו — ו־55 אחוז בסיסים. הפירמידה של PerfuMate מציגה את האיזון האמיתי של פורמולה, על סמך עמידות כל חומר על סטריפ ומשקלו בגרמים לאחר תיקון לפי הדילול. במה הכלל צודק, והיכן הוא מטעה.
מהו כלל ה-3:1:1 בבושם?
אין כלל 3:1:1 בהכנת בושם: 3-1-1 הוא הכלל האמריקאי לנוזלים בכבודת יד בשדות תעופה. לפיו, כל מכל מכיל לכל היותר 3.4 אונקיות (100 ml), כל המכלים נכנסים לשקית אחת בנפח קווארט, וכל נוסע נושא שקית אחת (TSA, שאלות ותשובות של TSA). בקבוק גדול מ־100 ml נוסע בכבודה שנשלחת לבטן המטוס. כמה בלוגי בישום משתמשים בשם גם לשיטת התבשמות: שלוש התזות על נקודות דופק, אחת על הבגדים ואחת על החזה או מאחורי האוזניים; זהו הרגל, לא יחס בפורמולה. היחסים שכן חלים על פורמולה.
איך משלבים תווים כשמכינים בושם?
שלבו אותם לפי זמן ולפי תפקיד: תנו לפורמולה פתיחה, לב שנושא את הרעיון ובסיס שעדיין יהיה שם למחרת בבוקר, וגישרו בין החומרים המהירים לאיטיים כדי שהבושם לא יתרוקן מתוכן אחרי עשרים דקות. בנו תחילה את הרעיון כאקורד, מיננו סביבו את שאר השורות ושנו בכל פעם שורה אחת, תוך בדיקה על סטריפים מתוארכים. איך לאזן תווים עליונים, תווי לב ותווי בסיס.
איך בונים את הלב והבסיס של בושם?
בנו את הלב סביב החומר או האקורד שנושא את הרעיון, עם חומר מגשר כגון Linalool או Geraniol, שמורגש מהדקה העשירית ועד השעה הראשונה, ובנו את הבסיס מחומר איטי אחד או שניים שהייתם שמחים להתבשם בהם לבדם. קבעו את מינון הבסיס לפי עוצמתו, לא לפי חלקו היחסי: Ambroxan בריכוז 2 אחוז ובריכוז 0.5 אחוז יוצר שני בשמים שונים. שלד לדוגמה עם חומרים ממשיים.
מהו אקורד בבושם?
אקורד הוא רעיון אחד — אמבר חמים, מלח על אבן, תה עם יסמין — שמובע במספר החומרים הקטן ביותר שמסוגל לבטא אותו, בדרך כלל שלושה עד חמישה. בונים אותו כך שסכומו הפנימי הוא 100 אחוז, ואז משלבים אותו בבושם כהחלטת מינון אחת. PerfuMate מפרסם בחינם את אקורדי הייחוס שלו, כגון אקורד Fougere Accord ו־אקורד Rose Accord, ב־עמוד האקורדים. איך לבנות אקורד לבושם.
מה ההבדל בין תו לאקורד?
תו הוא ריח שאתם תופסים; אקורד הוא תערובת שאתם בונים. אקורד אחד יכול ליצור תו אחד, למשל כשציטרונלול, גרניול ופנאתיל אלכוהול נקראים יחד כוורד, וחומר אחד יכול לשאת כמה תווים בבת אחת. תווים מתארים בושם; אקורדים הם הדרך שבה הבשם כותב אותו. תו לעומת אקורד, עם דוגמה.
איך בונים אקורד לבושם?
תנו לרעיון שם בכמה מילים, בחנו חומרים מועמדים על סטריפים, ואז בחרו שורה אחת שתישא את הרעיון, אחת או שתיים שיעניקו לו גוון ושורה איטית אחת שתעגן אותו. קבעו את היחסים ביניהן לפני שהאקורד פוגש חומר נוסף. בדקו אותו לאורך יום על סטריפ מתוארך, כי החומרים שבו מתנדפים בקצבים שונים. איך לבנות אקורד לבושם.
מהן משפחות הריח?
משפחות הריח הן הסגנונות הרחבים שלפיהם ממיינים בשמים: Société Française des Parfumeurs מונה שבע — הדרים, פרחוני, פוז׳ר, שיפרה, עצי, אמברי ועורי — וגלגל הריחות של Michael Edwards משתמש בארבע־עשרה משפחות בארבע קבוצות, ומוסיף סגנונות רעננים כגון מימי, ירוק ופירותי. תוויות כגון גורמנד ומוסק נפוצות בחנויות, אך אינן משפחות באף אחת משתי השיטות. המשפחות, עם אקורד ללימוד לכל אחת.
איך יוצרים פורמולה לבושם?
כתבו את הרעיון במשפט אחד, בנו את האקורד שנושא אותו והניחו סביבו שלד של שלוש שורות (שורת פתיחה אחת, האקורד בתור הלב ושורת בסיס אחת). מיננו כל שורה לפי תפקידה ועוצמתה, ורק אז שקלו גרסה ראשונה קטנה. כל שורה שתתווסף אחר כך צריכה להצדיק את מקומה בתפקיד ששלוש הראשונות אינן ממלאות. איך מתחילים פורמולת בושם מרעיון.
איך מכינים בושם וניל?
בנו אותו על ונילין, עם מעט אתיל ונילין לתוספת נוכחות, מוסק ועצים רכים לגוף, ופתיחה בהירה כדי שלא יזכיר ציפוי לעוגה; אחר כך דללו באלכוהול לבישום והניחו לו לנוח. פורמולת הפתיחה הלא־בדוקה של PerfuMate לבקבוק 30 ml משתמשת בשמונה חומרים בריכוז 18 אחוז ועומדת בכל מגבלות IFRA לקטגוריה 4 בריכוז הזה; איש עדיין לא הכין אותה בפועל, לכן התייחסו אליה כניסוי ראשון להתאמה לפי הריח. איך להכין בושם וניל, עם פורמולת פתיחה בגרמים.
האם אפשר להכין בושם מתמצית וניל למאכל?
לא בושם טוב: תמצית וניל מיועדת למזון, ולפי התקן האמריקאי היא וניל במים עם לפחות 35 אחוז אלכוהול, ולעיתים גם ממתיקים; לכן רוב חומרי הבישום לא יישארו מומסים בה. לריח וניל בבושם השתמשו בוונילין, באבסולוט וניל או בטינקטורה של תרמילי וניל שהוכנה באלכוהול לבישום. תמצית וניל למאכל לעומת וניל לבישום.
האם אפשר להשתמש בתמצית וניל למאכל כבושם?
אפשר למרוח מעט, אבל זהו חומר טעם למזון, לא בושם: בעיקר מים ואלכוהול עם וניל בריכוז המיועד לטעם, לעיתים עם סוכר, שלא יוצר ולא הוערך כתמרוק לעור. נסו תחילה על שטח עור קטן, והרחיקו תמצית כהה מבדים בהירים. התבשמות בתמצית וניל, ובמה להשתמש במקומה.
האם אפשר לשחזר (לשכפל) בושם קיים?
אפשר להתקרב, אבל העתק מדויק כמעט לעולם אינו אפשרי: בדיקת GC-MS מציגה רשימת מולקולות, לא מתכון, וחומרים טבעיים ומולקולות בלעדיות לבית הבישום מטשטשים את התמונה. הדרך המעשית היא בעזרת האף: הריחו את המקור במרווחי זמן, תנו שמות לרעיונות שבו, בנו אקורד לכל אחד והשוו זה לצד זה על ניירות הרחה. האם אוכל לשחזר בושם שאני אוהב?
אפשר לשחזר בושם שייצורו הופסק?
רק בקירוב, ורק עם דוגמה להשוואה אפשר לעשות זאת היטב; בלעדיה אתם משחזרים זיכרון. בשמים ישנים רבים השתמשו גם בחומרים שאינם מותרים עוד, כגון מוסקי ניטרו, שרובם אסורים כעת לפי IFRA, או אזוב אלון קלאסי, שהאטראנול שבו אסור כיום בתמרוקים באיחוד האירופי. לכן גרסה נאמנה צריכה להחליף אותם. שחזור בושם שהופסק ייצורו.
האם חיקויים ושחזורים של בשמים חוקיים?
בושם שמריח כמו בושם אחר אינו בלתי חוקי כשלעצמו בארה״ב: בפסק דין של ערכאת ערעור משנת 1968 הותר ליצרן להעתיק בושם שאינו מוגן בפטנט ולהצהיר על כך בפרסום, כל עוד דבר אינו מטעה קונים בנוגע לזהות היצרן. שימוש בשם המקור כשם המוצר שלכם, או בבקבוק או בלוגו שאפשר לטעות ולחשוב שהם שלו, הוא המקום שבו חיקויים מסתבכים. במדינות אחרות הגבולות שונים, ולכן בדקו את הכללים במקום שבו אתם מוכרים. חיקויים, שיבוטים והחוק.