איך להכין בושם בבית

בושם הוא תרכיז של חומרים ארומטיים שמומסים באלכוהול: שוקלים אותו במשקל, מדללים לריכוז מסוים, נותנים לו לנוח שבועות, ואז מסננים וממלאים בבקבוקים. בבית צריך לשם כך משקל, קומץ חומרים וקצת סבלנות. כל השאר הוא חשבון, ושום דבר מזה לא דורש מעבדה.

מה צריך כדי להתחיל?

• משקל ברזולוציה של 0.01 g. בושם מכינים לפי משקל, אף פעם לא לפי טיפות או מיליליטרים. משקל תכשיטים מספיק לאצווה ראשונה; דיוק של 0.001 g עוזר כשעובדים עם כמויות קטנות של חומרים חזקים.
• כלי זכוכית: ביקרים קטנים או בקבוקונים לשקילה, בקבוק עם פקק אטום לתרכיז, ובקבוק ספריי לבושם המוגמר.
• פיפטות, אחת לכל חומר, כדי ששום בקבוק לא יזדהם מאחר.
• רצועות הרחה (בלוטרים), כדי להריח כל חומר וכל ניסיון.
• Perfumer's ethanol (אתנול לבשמים), בריכוז של כ-95 אחוז, לדילול התרכיז. איזה אלכוהול, ולמה לא וודקה.
• כמה חומרים. חמישה עד עשרה זה די והותר לבושם ראשון. חלקם מגיעים כמוצקים או חזקים מכדי לשקול אותם טהורים, אז שמרו אותם כדילולים של 10 אחוז ב-Dipropylene glycol או באלכוהול.
• כפפות ניטריל, משקפי מגן וחדר מאוורר. חומרים רבים מגרים את העור או העיניים כשהם לא מדוללים, ואתנול הוא דליק.
• מקום לרשום בו: כל גרם, כל שינוי, כל תאריך. פורמולה שלא נרשמה אי אפשר להכין פעמיים.

באילו חומרים כדאי להשתמש בבושם ראשון?

בחרו כמה מכל חלק של הפירמידה, כדי שלבושם תהיה פתיחה, אמצע והתפתחות. סט קטן וסלחני:

• עליון: Bergamot FCF Essential Oil, הדרים בהירים בלי הפורוקומרינים שמגבילים ברגמוט סחוט רגיל. Lavender Essential Oil מגשר אל הלב.
• לב: Hedione, יסמין שקוף שהופך כמעט כל מה שסביבו לקורן יותר.
• בסיס: Iso E Super (עצים רכים), Ambroxan (אמברגריס, בשימוש כדילול של 10 אחוז), Ethylene Brassylate (מאסק נקי) ו-Vanillin (גביש, שמומס קודם ל-10 אחוז).

הריחו כל אחד על רצועה משלו לפני שאתם משתמשים בו, ושוב כעבור שעה. ההבנה איך כל חומר מתנהג לאורך זמן היא רוב מה שגורם לפורמולה לעבוד.

איך שוקלים פורמולה ראשונה?

כתבו את הפורמולה בגרמים ושקלו אותה לתוך כלי זכוכית אחד, חומר אחר חומר, תוך איפוס המשקל לפני כל אחד. תרכיז ראשון של 10 g:

1. Bergamot FCF Essential Oil: 1.5 g
2. Lavender Essential Oil: 0.5 g
3. Hedione: 3 g
4. Iso E Super: 2 g
5. Ambroxan ב-10 אחוז ב-DPG: 1 g (כלומר 0.1 g של Ambroxan עצמו)
6. Ethylene Brassylate: 1.5 g
7. Vanillin ב-10 אחוז ב-DPG: 0.5 g

שקלו קודם את חומרי הבסיס הכבדים ואת ההדרים הנדיפים בסוף, וסגרו את הכלי בין תוספת לתוספת. אם עברתם מעט את הכמות של חומר, רשמו את מה ששקלתם בפועל במקום לנסות להוציא אותו. תמיד אפשר לחשב מחדש את האחוזים מגרמים אמיתיים; אי אפשר לחשב אותם מחדש מניחוש.

לפני שאתם מדללים, בדקו. כשמדביקים אותה במחשבון ה-IFRA בריכוז 18 אחוז, הפורמולה הזו נמצאת בתוך כל מגבלות קטגוריה 4 של IFRA. אותה פורמולה עם Bergamot Essential Oil סחוט רגיל חורגת כמה מונים מהתקרה של הברגמוט, כי השמן הסחוט מכיל פורוקומרינים פוטוטוקסיים. זו הסיבה שהחומר הראשון ברשימה הוא בדרגת FCF.

כמה אלכוהול מוסיפים?

בחרו קודם את הריכוז. או דה פרפיום הוא בערך 15 עד 20 אחוז תרכיז; או דה טואלט בערך 5 עד 15. לבקבוק של 30 ml בריכוז 18 אחוז:

1. אלכוהול שוקל כ-0.8 g ל-ml, כך ש-30 ml מכילים כ-24 g. הכינו 25 g כדי שיישאר מעט עודף.
2. 25 g כפול 0.18 הם 4.5 g של תרכיז.
3. השאר הוא אלכוהול: 25 פחות 4.5 הם 20.5 g של אתנול לבשמים.

שקלו את התרכיז לתוך הבקבוק, הוסיפו את האלכוהול, סגרו וערבלו. יתרת התרכיז, 5.5 g, יכולה להפוך לבקבוק שני בריכוז אחר, וזו הדרך המהירה ביותר ללמוד מה ריכוז עושה לבושם. בדף היחס בין שמן לאלכוהול יש את החשבון לכל גודל.

כמה זמן הוא צריך לנוח?

שבועות, לא ימים. בושם טרי מריח מאלכוהול גולמי ומחומרים שעוד לא הפכו לנוזל אחד. או דה טואלט נח בדרך כלל כחודשיים, או דה פרפיום כשלושה חודשים ואקסטרה כארבעה. שמרו אותו במקום קריר, חשוך וסגור היטב. נערו אותו ביום השני, הריחו אותו על רצועה ביום השביעי, שוב באמצע הדרך, ובסוף צננו אותו ליום אחד וסננו כל עכירות לפני המילוי בבקבוקים. מה משתנה בזמן המנוחה.

איך בודקים אותו?

הריחו אותו קודם על רצועה, במרווחים לאורך יום: הדקות הראשונות, אחרי שעה, אחרי ארבע שעות, בבוקר שלמחרת. אחר כך על העור, אחרי שעבר את בדיקת ה-IFRA בריכוז שבו הכנתם אותו. נסו על נקודה קטנה בצד הפנימי של הזרוע לפני שאתם מתבשמים בו בנדיבות, והפסיקו אם העור מגיב. איך בודקים פורמולת בושם מרחיב על כך.

אחר כך שנו דבר אחד בכל פעם. גרסה שנייה עם יותר Hedione, או עם חומרי בסיס מוזזים, מלמדת יותר מפורמולה חדשה שמתחילה מאפס.

האם בטוח להכין בושם בבית?

בזהירות, כן. עבדו עם כפפות ובאוורור טוב, הרחיקו את החומרים והאלכוהול מילדים, מחום ומלהבות, וסמנו כל בקבוק בשם ובתאריך. חומרי ריח רבים הם גורמי רגישות לעור בריכוז מלא, ולכן עובדים איתם כשהם מדוללים, ולכן הבושם המוגמר נבדק מול תקני IFRA לפני שמישהו מתבשם בו. אם אתם מתכננים למכור, הכללים מחמירים יותר: הערכת בטיחות, סימון אלרגנים, ובאיחוד האירופי, אדם אחראי.

PerfuMate נבנתה בדיוק בשביל שולחן עבודה כזה: אתם מקלידים גרמים והיא שומרת על האחוזים, הדילולים ובדיקת ה-IFRA מתואמים תוך כדי הרכבה, גיליון שינוי קנה המידה מחשב את האלכוהול לכל בקבוק ולכל ריכוז, ויומן המצרציה מתארך את המנוחה ואת ארבע הבדיקות שלה לכל אצווה שאתם מכינים. התחילו פורמולה, בחינם.