איך בודקים פורמולת בושם
בדקו פורמולת בושם על סטריפים של נייר בנקודות זמן קבועות, השוו גרסאות בזוגות עיוורים, שנו דבר אחד בין ניסיונות, וכתבו מה הרחתם לפני שאתם מחליטים משהו. העור בא אחרון, כי העור הוא הכלי הרועש ביותר שיש לכם, והוא צריך לאשר תוצאה, לא לייצר אותה.
לבדוק על סטריפים או על העור?
קודם סטריפים, העור אחרון. על סטריפ הרחה אין טמפרטורה, אין זיעה ואין את סבון הרחצה של אתמול, כך שמה שאתם מריחים הוא הפורמולה ותו לא. הוא גם מאפשר להריץ שש גרסאות זו לצד זו, מה שהעור לא יכול: יש לכם שני פרקי ידיים והם חולקים את אותו אוויר.
העור עונה על שאלה אחרת. הוא אומר לכם איך הבושם הגמור נלבש על משטח חם במשך יום שלם, והאם הבסיס שאישרתם על הנייר נעשה חמוץ, שטוח או רועש על הגוף. העבירו פורמולה לעור רק אחרי שכבר עברה על הסטריפים, והתייחסו לעור כמבחן הגמר ולא כשיעורי הבית.
טבלו את הסטריפ, אל תשרו אותו. סמנו עליו את הגרסה ואת השעה לפני הטבילה, כי סטריפ בלי תווית הוא סטריפ שתבלבלו עם השכן שלו עד השעה השנייה.
באילו זמנים כדאי להריח סטריפ?
הריחו בנקודות זמן קבועות, ובאותן נקודות בכל פעם, כדי שאפשר יהיה להשוות בין ניסיונות. סט שעובד:
- אחרי 30 שניות: הפתיחה. הבזק הממס עדיין שם; אל תשפטו הרבה בשלב הזה.
- אחרי 10 דקות: התווים העליונים כפי שהלובש פוגש אותם.
- אחרי 1 שעה: הלב. כאן רוב הפורמולות באמת מוכרעות.
- אחרי 4 שעות: המעבר אל הבסיס.
- למחרת בבוקר: מה שנשאר. אם לא נשאר כלום, גם זה ממצא.
בין הנקודות, הניחו את הסטריפים במקום עם אוויר עומד והתרחקו. להריח סטריפ כל שתי דקות מעייף את האף ולא מלמד שום דבר שהנקודות הקבועות לא היו מלמדות.
מהו זוג עיוור ולמה זה חשוב?
זוג עיוור הוא שני סטריפים, הגרסה הנוכחית והקודמת, שסומנו בצד התחתון על ידי מישהו אחר, או על ידכם כשהסטריפים עורבבו אחרי הסימון. מריחים את שניהם בכל נקודה וכותבים איזה מהם עדיף ולמה לפני שהופכים אותם.
הסיבה פשוטה: אתם כבר יודעים על איזו גרסה עבדתם כל אחר הצהריים, ואתם תעדיפו אותה. זוגות עיוורים הם הדרך הזולה היחידה לגלות אם שינוי עזר או שרק רציתם שיעזור. אם אי אפשר להבדיל בין השניים באף נקודה, השינוי לא עשה כלום ואפשר לוותר על הגרסה בלי חרטה.
למה שינוי אחד בכל ניסיון?
כי לניסיון עם שני שינויים אין תשובה. אם הגדלתם את המאסק והקטנתם את ההדרים באותה גרסה והתוצאה טובה יותר, אתם לא יודעים איזה מהלך עשה את זה, והגרסה הבאה יורשת ניחוש. שינוי אחד בכל ניסיון הוא איטי באותו יום ומהיר לאורך חודש, כי כל גרסה מלמדת עובדה נקייה אחת.
שינוי הוא שורה אחת שזזה בצעד אחד: חומר שנוסף, הוסר, או שהמינון שלו עלה או ירד. הכפלת מינון היא צעד גדול יותר ממה שרוב הפורמולות צריכות; תזוזה של רבע או חצי מספיקה בדרך כלל כדי לשמוע.
דוגמה מעשית
קחו סקיצה עצית קטנה: Iso E Super 40 חלקים, Vetiveryl acetate 20, Bergamot Essential Oil 15, Hedione 20, Ambroxan 5. קראו לה גרסה 1.
בנקודת השעה הסטריפ נעים וחסר פנים. החשוד הוא Iso E Super, שהוא חלק מטבעו וב-40 חלקים מחליק את כל מה שסביבו. גרסה 2 משנה שורה אחת: Iso E Super יורד ל-30, והסכום כבר לא מסתכם ב-100, וזה בסדר על סטריפים כי מה שאתם שומעים הוא יחסים. זוג עיוור אחרי 10 דקות, 1 שעה ו-4 שעות. אם גרסה 2 מנצחת בשעה ומפסידה אחרי 4 שעות, למדתם ש-Iso E Super נשא גם את התפתחות הריח, וגרסה 3 היא שאלה של בסיס, לא של לב. אולי להעלות את Vetiveryl acetate ל-25. שוב שורה אחת.
איך מתעדים ניסיון?
כתבו ליד הסטריפ, לא מהזיכרון בערב. ההערה צריכה חמישה דברים ולא יותר:
- מספר הגרסה ומה השתנה לעומת גרסת האם שלה, בשורה אחת.
- נקודת הזמן.
- מה הרחתם, במילים פשוטות: ״חד״, ״סבוני״, ״נעלם״, ״הברגמוט עדיין כאן״.
- איזה מבין הזוג העיוור העדפתם בנקודה הזאת.
- מה יהיה השינוי הבודד הבא, שהוחלט לפני שקראתם את התוויות.
ניסיון שלא נכתב לא קרה. שבוע אחר כך הסטריפים יבשים וזהים, וכל מה שיהיה לכם הוא ההערה.
PerfuMate מחזיקה את הלולאה הזאת במקום אחד עם המדף שלכם: כל גרסה רושמת את הגרסה שממנה יצאה, כך שכלל השינוי האחד גלוי בעץ ההתפתחות, גרף התפתחות הריח מראה מה כל גרסה אמורה לעשות בכל נקודת זמן לפני שהסטריפ מתייבש, והערות הניסיונות ויומן המצרציה נמצאים ליד הפורמולה שהם מתארים. ה-AI מקבל את הקטלוג ואת המדף שלכם בכל הרצה ולעולם לא מאומן עליהם. ראו איך שולחן העבודה עובד.