איך מכינים בושם מוצק
בושם מוצק הוא תרכיז בושם שמערבבים לתוך בסיס מומס של שעווה ושמן נשא, יוצקים לקופסית ומשאירים להתקשות. זה שמן בושם שהפך למוצק: הוא נלבש קרוב לעור, נפתח לאט ונוסע בלי לדלוף. ההכנה היא שקילה, המסה עדינה ומנוחה. המלכודת האמיתית היחידה היא חום, שמבריח את התווים העליונים.
מה נכנס לבסיס של בושם מוצק?
שעווה שמקשה אותו ושמן ששומר אותו רך מספיק כדי להרים אותו באצבע.
- השעווה, בדרך כלל שעוות דבורים או שעווה צמחית. הקטלוג לא מונה שעוות כבסיסים, כי הן אינן חומרים ארומטיים; שקלו את שלכם כחלק מהבסיס. אל תבלבלו אותה עם Beeswax Absolute, תמצית ארומטית דבשית ושעווית ששייכת לתרכיז ונושאת אלרגנים מוצהרים משלה. הקטלוג כן כולל את Cetyl Alcohol, אלכוהול שומני שעווי וכמעט נטול ריח שהוא מתאר כחומר מקשה בבשמים מוצקים.
- השמן, נטול ריח ואיטי להתעפש: Jojoba oil, שעווה נוזלית שנשמרת זמן רב מאוד; Fractionated coconut oil (MCT), דליל ויציב; Isopropyl palmitate, אסטר שהקטלוג מונה כנשא לבשמים מוצקים עם כושר המסה טוב; או Squalane, שאינו מתחמצן.
- נוגד חמצון, אם הבסיס מכיל שמן צמחי: Vitamin E (alpha-tocopherol) ברמה נמוכה מגן על שמני הנשא.
שמני מטבח כמו שמן זית או חמניות מתחמצנים, וריח העיפוש מגיע לפני שהקופסית נגמרת.
כמה חזק צריך להיות בושם מוצק?
בערך כמו שמן בושם. בסיס של שעווה ושמן מחזיק את הריח קרוב לעור, כך שהוא צריך יותר תרכיז מאשר תרסיס כדי שיבחינו בו. ההגדרה המוכנה של PerfuMate לשמן היא 20 אחוז, וזו קופסית ראשונה טובה. הכינו קופסית קטנה שנייה בחוזק אחר ולבשו את שתיהן; זה מלמד יותר מכל כלל.
איך מחשבים קופסית קטנה?
לפי משקל, כמו כל בושם אחר. לאצווה של 10 g ב-20 אחוז:
- תרכיז: 10 g כפול 0.2 הם 2 g.
- בסיס: 10 פחות 2 הם 8 g.
- חלקו את הבסיס בין שעווה לשמן. בניסיון ראשון, קחו משקלים שווים: 4 g שעווה ו-4 g שמן.
יותר שעווה מתקשה חזק יותר, יותר שמן רך יותר. תקנו את המרקם בשינוי החלוקה, לא התרכיז, כדי שהחוזק יישאר מה שהתכוונתם. שקלו פעם אחת את היציקה הגמורה ותדעו כמה הקופסית שלכם מכילה בפעם הבאה. מחשבון האצוות עושה את ההגדלה וההקטנה.
איך ממיסים בלי לאבד את התווים העליונים?
המיסו את השעווה והשמן יחד בעדינות, בבן מארי ולא על אש ישירה, ואז הורידו מהאש ותנו להתקרר עד שזה ממש עומד להתקשות לפני שאתם מערבבים פנימה את התרכיז. חום עדין עוזר לחומרים להתמוסס; חום אמיתי מבריח קודם את הנדיפים ביותר, שהם אלה שיוצרים את הפתיחה. ערבבו, יצקו והשאירו את הקופסית בלי להזיז עד שהיא מתקשה.
השתמשו בתרכיז בלי אלכוהול. חומרים שאתם בדרך כלל שומרים כדילולים של 10 אחוז באלכוהול צריכים לשמש לצורך זה ב-Dipropylene glycol או ב-Triethyl citrate, כי אתנול דליק ואין לו מקום ליד סיר חם. ושמרו על פתיחה צנועה: בלי אלכוהול שירים אותם, תווי ההדרים מגיעים לאט ולזמן קצר, כך שפורמולה לקופסית עובדת טוב יותר עם פתיחה קטנה יותר ולב גדול יותר.
מה לא מתמוסס טוב בבסיס שעווה?
אותם חומרים שמתמוססים רע בשמן. גבישים כמו Vanillin או Coumarin, ומוצקים כמו Ambroxan, יכולים להישאר כגרגרים. המיסו אותם קודם במעט Dipropylene glycol או Triethyl citrate והוסיפו אותם לתרכיז לפני שהוא פוגש את הבסיס. יש נשאים שממיסים פחות מאחרים: הקטלוג מציין ש-White Mineral Oil ממיס אבקות, גבישים, שרפים וטרפנים בצורה גרועה.
כמה זמן בושם מוצק צריך לנוח?
תנו לו להתקשות, סגרו אותו, ותנו לו את השבוע או השבועיים ששמן בושם מקבל לפני שאתם שופטים אותו, במקום קריר וחשוך. החומרים מתיישבים לריח אחד במשך הזמן הזה. אם מופיעים גרגרים או גרעיניות, החומר הזה היה צריך ממס, לא עוד זמן.
האם מגבלות IFRA חלות על בושם מוצק?
כן. המגבלה היא חלק מהמוצר המוגמר, כולל השעווה והשמן, ולכן בודקים בושם מוצק כמו ש-PerfuMate בודקת שמן בושם: קטגוריה 4, לפי החלק של התרכיז מכל הקופסה. קופסה של 20 אחוז נבדקת ב-20. זה חשוב, כי תרכיז שעובר כאו דה טואלט של 10 אחוז יכול להיכשל ב-20 אחוז בקופסה בלי ששורה אחת השתנתה. איך לבדוק שבושם עומד בתקני IFRA.
ב-PerfuMate מרכיבים את התרכיז כפורמולה בגרמים, קובעים את החוזק שלו לפי החלק שיהיה לו בקופסה, והאחוזים, הדילולים ובדיקת ה-IFRA מתעדכנים לפי החוזק הזה; הנשאים הם חומרים בקטלוג שמסומנים כממסים. איך להכין שמן בושם מסביר את הגרסה הנוזלית. התחילו פורמולה, בחינם.